תגובות לא נעימות כשעוסקים בנושאים אינטימיים

שאלה: שלום. אני מחנך של כיתה י''א בנים בישיבה תיכונית. מאוד חשוב לי לשוחח עם התלמידים שלי על נושאים אינטימיים שאני יודע שאין מישהו אחר שידבר איתם עליהם. ניסיתי כמה פעמים להעלות את הנושאים האלה בכיתה, ובאמת רוב התלמידים מקשיבים וזה חשוב להם, אבל יש כמה תלמידים שפשוט צוחקים בקול, בלי הפסקה, זורקים הערות ציניות וממש הורסים את השיעור.
מה אפשר לעשות במקרה כזה?
תודה רבה

תשובה: למחנך היקר.
ראשית, אשריך על הבחירה לשוחח עם התלמידים על כך. על אף החשיבות הרבה של הנושאים הללו ולמרות שהתלמידים מאוד מתעניינים בהם - מבוגרים רבים, הורים ומחנכים, ממלאים פיהם מים וחשים מבוכה ומעצורים למולם.
התוצאה היא שהשטח מופקר לגורמים אחרים שיספקו את המידע, רובם שליליים ומעוותים. הזמינות העצומה לרשת האינטרנט, בפרט כשהוא אינו מסונן, והחשיפה לעולם הסרטים והסדרות תוצרת הוליווד - מחייבים אותנו כמחנכים להציב אלטרנטיבה יהודית בהירה, בריאה וחיובית. הלוואי שהיה אפשר לסמוך על כך הילדים ישמעו את מה שצריך מהוריהם, אך לנוכח הבריחה של מרביתם מלעסוק בנושא, חובתנו כמחנכים לעשות כמיטב יכולתנו למלא את החלל וזריזין מקדימין למצוות. בדיוק על הנושא הזה מביאה הגמ' את דברי רב כהנא "תורה היא וללמוד אני צריך" (ברכות סב) ומכל המקורות היהודיים – תורה, משנה, גמרא ומדרשי חז"ל אנו למדים שאפשר לדבר על הכול כולל הכול, ואם שעושים זאת מתוך יראת שמים ובגישה נכונה אין ממה לחשוש. אנו גם מלאי אמונה שאם הקב"ה שם אותי כמחנכ/ת הכיתה הזו והנערים/ות האלו בדור הזה – יש לי את הכוחות והכלים ללמד אותם גם את הנושא החשוב הזה.
לא נוכל במסגרת הזו לתת הסבר מפורט כיצד להסביר סוגיות צנועות אבל ניתן למצוא בקישור הבא כמה סרטוני הדרכה שימושיים: https://bit.ly/2Mx6FPn.

נאמר רק זאת:
א. הניסיון מלמד שהרבה יותר קל לעשות זאת ממה שנדמה.
ב. רוב התלמידים שמחים על כך מאוד הערכתם למורה רק גדלה. הדבר גם מדרבן אותם למצוא במורה כתובת להתייעצות בעתיד בנושא הזה ובנושאים נוספים.
מה לגבי התגובות הלא נעימות של התלמידים – צחוק, הערות ציניות וכו'?
ראשית, אל תיבהל. אלו תגובות טבעיות שעשויות לנבוע מניסיון ילדותי לפוגג את המבוכה שהם חשים או מהנטייה להתייחס אל הנושא בצורה זולה כפי שנפוץ בתרבות הרחוב.
מה שחשוב הוא שהמחנך יישאר רגוע ושליו, בטוח בעצמו ובחשיבות המסר שעליו להעביר להם.
קח בחשבון שאלו שהכי מפגינים ציניות וצחוקים עשויים להיות אלו שהכי זקוקים לשמוע אותך ולהיפתח לגישה שונה ממה שספגו עד היום.

הם לא מזלזלים. הם פשוט ילדים מבולבלים.

אם תרצה תוכל לפתוח באמירה ש'הנושא עליו נדבר חשוב מאוד ומעניין, אך עשוי לגרום למבוכה ולפעמים אפילו לצחוק לחלק מהתלמידים. זה בסדר גמור. אך מי שמרגיש שקשה לו להתייחס לנושא ברצינות אינו חייב להיות בשיחה עם כולם ותשמח לשוחח איתו באופן אישי על הנושא'. ההקדמה הזו עשויה להוריד את מפלס ההפרעות, גם אם לא להעלים אותן לגמרי. ניתן להזמין לאחר השיעור את אותם תלמידים לשוחח איתך בנעימות ובפרטיות ושם לברר איתם מה הם חשים ביחס לנושא ומה גורם להם להגיב כך.

עצה נוספת היא להעביר מסרים בנושא לא רק בשיעור 'רישמי' שעוסק בכך וממילא גורם לכולם להיות בכוננות ולהפגין ציניות והיתוליות, אלא 'על הדרך': תוך התייחסות אגבית לאירועים מהחדשות, לפרשת השבוע או לסוגיה בגמרא. כך המסרים מועברים בצורה טבעית ונינוחה יותר ומחלחלים פנימה.

בהצלחה רבה במשימה החשובה של חינוך לצניעות וקדושה בדור כזה

יוני לביא
* לחומרי תוכן והשראה מהרב יוני ישירות לווטסאפ שלכם - https://milatova.org.il/lp